אני חושב שכבנאדם מתודולוגי, מאורגן ועם ניסיון ניהולי, אני מסוגל לגרום להרבה דברים לקרות.

לסדר לי את הזמן, לסדר לאחרים את הזמן, לנהל משאבים שונים ולהצליח בדברים החשובים לי.

מתוך ההבנה הזו, לאורך זמן חשבתי שאין לאימון אישי מה לתרום לי.

לפני כחצי שנה חשתי שהדברים שאני רוצה שיקרו, קורים מעט מדי ולאט מדי.

אני נחשף להרבה לקוחות פוטנציאלים, עושה פגישות מכירה מצויין, לא שוכח להתקשר אל הלקוחות אחרי פגישה כדי לראות מה קורה ובעיקר אני יודע מצויין מה עלי לעשות כדי להצליח בגדול ולעשות קפיצת מדרגה בפעילות העסקית שלי.

חשבתי לקחת יועץ עסקי. התחלתי לבדוק ולברר ולמזלי (בדיעבד) לא מצאתי את היועץ העסקי שגרם לי לבטוח בו ולסמוך עליו שיעזור לי להגיע לאן שאני רוצה.

ניסיתי לברר עם עצמי, למה אני תקוע? מה מפריע לי לממש את רצונותי ולהפוך את הפעולות שלי לכאלה שיניבו תוצאות. לא הגעתי לשום מסקנה חותכת, נשארתי עם סימן שאלה גדול.

לגמרי במקרה הכרתי מאמנת אישית ונוצרה ביננו כימיה טובה (עדיין לא חשבתי לרגע להתחיל להתאמן).

קבענו פגישה אישית ובה דברנו על נושאים מנושאים שונים.

אחרי הפגישה הלכתי הביתה ואמרתי לעצמי כך: אם הכימיה ביננו טובה, אם היא באה מרקע שמדבר אלי (העולם העסקי), אם היא חושבת שיש בידה מפתח שיתאים לדלת התקועה שלי.

למה בעצם שלא אנסה?

מהר מאד חזרתי למציאות והבנתי שלא בטוח שאוכל לשלם את האימון שלה.

אבל…גם הבנתי שכבר כמעט שנה אני תקוע ועובד בערך במחצית היכולת שלי ולכן עשיתי החלטה.

אני מתחיל אימון אישי ובוחן כל הזמן מה זה עושה לי (כמובן שהבנתי שביום אחד לא אפתור את כל מחסומיי).

אחרי שתי פגישות כבר הבנתי שהגעתי למקום הנכון.

קבלתי מישהי שהצליחה להקשיב בסבלנות למה שיש לי להגיד ולהבין בדיוק איפה אני תקוע.

היא לא הביעה דיעה ולא "סיפרה" לי שאני טועה באבחנה שלי.

היא פשוט הבינה לעומק את הבעייה ומייד התחלנו לעשות פעולות שפתרו את הבעייה.

היום אחרי חצי שנה של אימון, אני חושב שייתכן שלרוב הבעיות שהיו לי הייתי מוצא פתרונות בעצמי.

אבל היה לוקח לי המון זמן והמון משאבים (ואנרגיה) כדי להגיע לשם.

מעבר לזה , למדתי לעשות דברים מרצון ולא לעשות את מה שאני לא רוצה, רק בגלל שצריך.

בעיני, מבחן ההצלחה הוא מבחן התוצאה. במבחן התוצאה אני עומד יפה מאד ביעדים ובמטרות שהצבתי לעצמי.

אני סוגר יותר עיסקאות ומצליח יותר עסקית.

בכל התהליך אני מתקדם באופן קבוע, מה שמאד חשוב לי, היום אני טוב יותר משהייתי אתמול ומחר אהיה טוב יותר מהיום.

בראייה שלי, זו הצלחה. ואני עדיין חש שזו רק ההתחלה ויש לי המון לאן להתפתח ולהתקדם.

אני חושב שאני חב חלק לא מבוטל מההצלחה שלי למאמנת שלי.

והראייה לכך היא שאני ממשיך ואמשיך להתאמן כל זמן שאני רוצה להתקדם בחיים.